אין

בד"כ אנחנו מתייחסים ומודדים את מה שיש, זה טוב וחלקי. חוץ מה"יש" יש גם "אין", יש המון אין.
מערכת, ככלל, נוצרת מיחס בין כל שני מרכיבים, או יותר. היחס יכול להיות יחס טכני – כמו גובה או פוטנציאל חשמלי – שיוצר זרימה שנותנת למערכת את האפשרות להפיק, או יחס ערכי – שיוצר זרימה בין ערכים (של אנשים או חברות).
מעבר לניגודים, דבר חשוב שנדרש במערכת הוא המקום לזרימה – ה"אין" . מערכת ללא אין, ללא ריק, ללא מרווחים, ללא מקום לחיים ולזרימה היא מערכת שאינה פעלת במיטבה.

מידע, למשל, או ידע יכולים להגיע לאדם רק אם לאותו אדם יש מקום לידע נוסף, יש "אין ידע". בדרך כלל הדרך לצור מקום לידע חדש אינה קשורה לשכחה אלא להניח להנחות הבסיס, הספקולציות והשיפוט ובכך להרשות לידע חדש להכנס ואולי אפילו לזכות בתובנות חדשות.
אין אפשרות להמנע מסיפור הזן הבא:

פרופסור באוניברסיטה ביקר זן מאסטר מפורסם (נאן-ין).
בזמן שהמאסטר הגיש תה, בטקסיות שקטה, הפרופסור דיבר על זן. המאסטר מזג תה לספלו של האורח, לאחר שהתמלאה הכוס עד תומה המשיך במזיגה. הפרופסור הבחין בכוס התה העולה על גדותיה ולא יכול היה להתאפק: "זה מלא יתר על המידה" אמר הפרופסור, "דבר לא יכול להכנס עוד לכוס". "אתה כמו הכוס הזו", ענה המאסטר, "איך אוכל להראות לך מהו זן לפני שתרוקן את כוסך לפני כן".
סיפור זן, עממי.

תוספת שלי: אולי מורה הזן לא הבין שגם המגש יכול להיות כלי קיבול לתה?

מערכת יחסים, למשל, יכולה לקרות רק אם לפחות לאדם אחד יש מקום להכיל אדם נוסף.

שלושים חישורים מתאחדים
בטבורו של גלגל
מלבד החישורים
הריק
הוא רובו של הגלגל
כד חרס
עיקר שימושו הוא בחללו
על כן
האין יש לו תפקיד
הריק בעל צורה
בית
הוא ריבועים של אויר
דלת בין שני חדרים
רק מחברת את האויר
חלון מחבר חלל מרובע
עם הריק הגדול
שבחוץ
לאו טסו, טאו טה צ`ינג, בתרגומו של ניסים אמון.

הריק, המרווח, הזמן שבין הפעולות הוא, למעשה, המגדיר את אופי הפעילות שיכול חומר לבצע. כד ללא חלל יכול לשמש כמשקולת, גלגל ללא אפשרות חיבור לא תורם הרבה לתנועת העגלה, הקלדה ללא רווח בין המילים קשה לקריאה, צלילים ללא מרווחים וללא שינויים לא יצרו מוסיקה.
הבנת חשיבות ה"אין", כמחולל "יש" נותנת לנו כלי רב עוצמה, אותו ניתן לנצל ללא מאמץ, בנושאים רבים: בנית מערכות, ניהול, תקשורת בין אישית ועוד.
בבניית מערכות, הדבר הראשון הוא לדעת מהי מטרת המערכת. היה ואין מטרה למערכת – אין היא נחוצה. לאחר הבנת המטרה אפשר ליצור מערכת או לעצב מערכת קיימת, תוך הקפדה על החללים.
דוגמאות ל"חללים מערכתיים":

• צורך בחיבור וקשר עם תת מערכות אחרות – עבודה משותפת וקבלה והעברת משאבים, לרבות מידע וידע, לא יתקיימו אם לא יוגדר החלל בו יכולים המשאבים להכנס, למשל מקום לממשק בין שתי מערכות מידע, אם אין חלל שכזה לא יכולה להיות סינרגיה בין המערכות.
  בניתוח תהליכים ומבנים ארגוניים לפי הגישה של חמשת האלמנטים יש משמעות רבה לחללים אלו. למעשה, אם אין מקום לקליטת משאבים ארגוניים, או להעברת משאבים אלו הלאה (כולל דיווחי בקרה) אין זכות קיום לתת המערכת הזו (יחידה ארגונית, מערכת מידע או כל דבר אחר).
• התחדשות ארגונית – חלל שנובע מהתנקות והיפטרות מהישן והלא מועיל (גם עובדים) יתמלא ב"דם חדש".
• חללים בניהול יכולים להיות:
• מסגרת ללא תוכן – מתן הנחיות כלליות, או חלקיות, או אמות מידה לצורך מתן מקום ליצירתיות.
• הפסקות פעילות – כדי להתמלא באנרגיה יש צורך לצור מרווחים בין הוצאות האנרגיה השונות.
• יצירת חללים בלוחות הזמנים:
• ארגוני – פגישה תקופתית, ללא תוכן קבוע שתתמלא במה שצריך
• אישי – יצירת חללים, או סגירת שעות ביומן, שיתמלאו לפי הצרכים העיתיים

הקשבה היא מרכיב חשוב בתקשורת בין אישית, דרכה אפשר לקבל ידע או להבין אחרים. מהי ההקשבה אם לא חלל גדול ושואב.

• כוחו של אי הידיעה – ה"אין" של המקשיב. ככל שהמקשיב בטוח יותר בעצמו ובכך שאי הידיעה אינו מפחית ממעמדו, כך הוא יכול לשאול יותר שאלות ולבקש יותר הסברים. למעשה, המקשיב מייצר מקום למסביר. המנהל מייצר מקום לעובד.
• שתיקה – בשיחות למיניהן שתיקה של צד גורמת לצד השני לדבר.
  למשל, חשיבותו של מנהל כחונך, מנחה ומפתח היא בשאלות שהוא מעלה ולא בתשובות שהוא עונה, שתיקה מעודדת את האחר להשיב (גם לשאלותיו שלו).
• שאלות פתוחות – שאלות שגורמות לנשאל לחשוב ולא לאשר או לדחות את השקפת השואל.
  למשל שאלה כמו "האם אפשר לגייס כסף באמצעות הנפקת מניות?" היא שאלה שיוצאת מתוך נקודת הנחה מסוימת, ומכאן היא שאלה שמרחב התשובות האפשריות עליה נע בין "כן" ל"לא". כלומר אישור או דחיה של דעת השואל – כן או לא להנפיק. ניסוח אחר של השאלה שיכול לאפשר תשובות אחרות יכול להיות: "איך אפשר לגייס כסף?", או "אילו דרכים עומדות בפנינו לגיוס הכסף", או מנקודת מבט אחרת "למה אנחנו צריכים לגייס עוד כסף?"

כיוון שפעילות וחוסר פעילות הפכים זה לזה, וכל אחד מהם מכיל את פוטנציאל ההיפוך, הזרע של השני. הקשבה נכונה מכילה ומובילה לאפשרות לפעול נכון. חוסר הקשבה יגרום לפעולה לא נכונה ובכך לצורך להקשיב שוב.

קשה להפריז בחשיבות החללים ובגישה של תכנון ובניה לפי חללים, בניה של תהליכים ומבנים שתומכים בתהליכים אלו. בגלל חשיבותם של החללים כדאי להתחיל ולמדוד אותם, במסגרת מה שרוצים לנהל צריכים למדוד. להלן כמה דוגמאות למדדים אפשריים למדידת חללים:

• מדידת חיבור וקשר עם תת מערכות אחרות :
• איזה ידע עבר בתקופה אחרונה בין היחידות? לרבות הערכת איכותו
• רמת האפשור שעובד או יחידה נותנים לאחרים לבצע את מטלותיהם
• התחדשות ארגונית – מה נזרק היום שיש לו כבר תחליף חדש יותר
• כמות הנחיות המסגרת לעומת כמות ההנחיות הפרטניות
• כמות ואיכות ההפסקות, ולא מתוך רצון לצמצם בהפסקות
• כמות הזמן בו מנהל מדבר בישיבה – ככל שממעיט הרי זה משובח
• כמות הרעיונות שמעלים העובדים מול אלו שבאים מההנהלה

סתימה של חלל בגוף האנושי: צינור אויר, תזונה, הפרשות, דם ועוד יכולה להוביל למוות.
מה המשמעות של סתימת חלל בארגון?