בחזרה לבסיס

פעם המשפט הזה היה מעורר בי תחושות שונות של ציפייה ובאסה. במיוחד בתקופת הצבא.

היום אני מבין אותו אחרת.

כמה הרהורים על חזרה לבסיס ולמה זה אחד מהדברים הכי חשובים שאדם יכול לעשות לעצמו.

רעיון החזרה לבסיס נשמע הגיוני ודי ברור לרובינו, למרות זאת – בפועל הוא לא תמיד פשוט לישום. הקושי נובע מתחושת תסכול וכמעט עלבון עקב הויתור על יכולות ביצוע מתקדמות – מה אני שעושה כבר 8 סלטות באויר צריך להתאמן בקפיצה על רגל אחת?

מיותר אפילו לכתוב שהעמקת היסודות היא המאפשרת יכולות מתקדמות יותר. אז לא כתבתי.

חזרה לבסיס מצריכה השמטה.

הדיוטות יכולים לראות בהשמטה – דילול של היכולת, כלומר מהילתה בחומר אחר.
בפועל, חזרה לבסיס היא זיקוק של היכולת, כלומר הוצאת חומרים המאפשרת להגיע לרמת נקיון גבוהה יותר.

המילה זיקוק היא מילה מעניינת ומשמעותה גם זיכוך ותמצות וגם שביב האש המתפוצץ ברעש מוחצן.
הזיקוק האחד, מאפשר את השני. אין הפוך.

יכול להשתמע, בטעות, שאני מדבר על תנועות ויכולות פיזיות, כמו מורים לאומנויות לחימה שמטיפים להשקיע במיומנויות הבסיס, ממש לא – התקדמות וחזרה לבסיס קשורה לתחומים רבים בחיינו.
למשל, מיומנויות מקצועיות בהן אנו נוטים להפעיל נורא מהר, אפילו מהר מידי, את הפרוטוקולים המתקדמים – במקום לשאול אדם מה שלומו ומה באמת הוא צריך עכשיו. יש מנהלים שלומדים מודלים מתקדמים לניהול ומנהיגות ומדלגים על שלב החיוך.

או למשל בנושאי הכשרות. מקור הכללים האלו היה בהנחות לגבי השלכה של אכילת חיות מסוימות על הבריאות שלנו, מבטיח לפרט ברשומה נפרדת. עם הזמן נוספו כללים, סייגים, גדרות והחמרות והבסיס של הבריאות נשכח והפך ללא חשוב ביחס לשמירה על הכללים.
אפשר לראות זאת גם בכמות חומרי ההדברה המשמשים בתעשיית החסה וגם בכמות המלח שאוכלי הבשר הכשר צריכים לסבול ממנה, ועוד לא הזכרתי את שלל המזונות המתועשים ואינם בריאים ונחשבים כשרים.

כמה מילים על מומחיות.
ההגדרה שלי של מומחה – אדם שיכול לפרק את המרכיבים של אבני הבניין ולבנות אבנים חדשות.
לא בהכרח – מי שלומד את הטכניקה האחרונה שיצאה לשוק.

חזרה לבסיס היא חזרה לעצמי.
הרי אדם יכול להיות עצמו רק אחרי השמטה של שלל הטקסים שהחיים של האחרים העמיסו עליו.

חזרה לבסיס מצריכה השמטה.