אחד הדברים שלמדתי מהתבוננותי באנשים במצבים שונים: משפחה, דיונים שונים, מילואים, אמנות לחימה, מפגשי אפשור, שיחות ועוד – הוא שכולנו רוצים להיות מוגדרים לפי העוצמות שלנו, בפועל – רובנו מוגדרים לפי הפחדים שלנו. אני מסביר. ברגע בו עושים, או לא עושים, משהו למרות הפחד או בגללו, הפחד הוא המניע.
הבחירה הופכת להיות בחירה מפחד.ברגע בו חוששים לאבד את העסקה – מתחיל הלחץ stress, עם לחץ קשה לקבל החלטות נכונות – הפחד לאבד את העסקה עלול להוביל לאיבודה.
זה קורה גם ברגע בו פוחדים מאובדן הזוגיות, או לא להיות מובן.
בנקודה בדיון בה אחד הצדדים פוחד שלא יצליח להעביר את המסר, או לשכנע את האחר, קורה משהו מעניין – הוא מתחיל להרים את קולו, לעיתים לצעוק, מה שגורר את הצד השני להתגוננות.
המסר כבר לא יעבור בשיחה זו, על שכנוע אין על מה לדבר.משום מה הדפוס הזה עולה במיוחד בדיונים החשובים לנו באמת, אלו שנוגעים יותר עמוק, אלו שהרגש עולה בהם מהר יותר.
אלו גם הדיונים בהם נראה לנו שמעבר ליכולת להשפיע על התוצאה הסופית, היא בעיקר נראית לנו חזות בכל.
אפשר להסביר למה, רק שיותר חשוב להיות מודע לעניין.
גם בקרב בין שני ספורטאים או לוחמים, מי שמפחד – יקבל בדיוק את המכה שהוא מפחד ממנה.
הפחד משבירת המרפק בבריח יגרום להקשחת אזור המרפק ומתן אחיזה טובה יותר ליריב. וקנאק.
את הפחד אני מדמה לזבוב, אותנו למשטח האחיזה.
כל עוד הזבוב נמצא עלי, אני מנסה לגרש אותו ובזה אני עסוק – לא במה שאני באמת רוצה לעשות.
הרעיון הבסיסי הוא פשוט: אם אין לזבוב אחיזה בנו – הוא לא מנהל אותנו, הוא יכול לעוף כמה שבא לו, מבלי שאנחנו מוטרדים ממנו.
בחירה למרות הפחד או בגללו היא בחירה מפחד.
התנגדות לפחד מעצימה אותו
בחירה מפחד או מחוסר תוביל להתמכרות.
הפחד יכול שיהיה ויכול שלא – הוא לא אמור להשפיע על קבלת ההחלטה.
בחירה מעוצמה תוביל לעוצמה.
איך בוחרים מעוצמה?
נורא פשוט – מקדימים לומר לפני ההחלטה את המילים: אני בוחר מתוך שמחה ואהבה.
כך אני יכול לבחור את מניע הנכון, ללא קשר להחלטה ולתוצאות שלה.
שֶׁל הַמֶּשִׁי
מְאַפְשֶׁרֶת לַפְּקַעַת
לְהִשָּׁאֵר שְׁלֵמָה,
לְהָגֵן
עַל הִתְגַּלְּמוּתָהּ
שֶׁל הָאֵם הַגְּדוֹלָה.
נֻקְשָׁה
נִשְׁבֶּרֶת.
רכות היא אסטרטגיה להשקעת משאבים נכונה ולהגעה להישגים.
רכות היא אסטרטגיה למניעת נחיתה של זבובים, והיא גם המדד להעדר פחדים.
אמיתות חלקיות שהמילה פחד מקשרת ביניהן אבל לאמיתו של דבר אין דין פחד כדין פחד. למרות המילה המשותפת אלו מנגנונים שונים המבוססים על הפחד הראשוני שהוא מנגנון מספר אחד בהישרדות
פחד הוא פחד.הוא מכווץ ומקשה את הגוף, לא מאפשר לחשוב וכבר מזמן לא מנגנון הגנה – הרבה יותר מנגנון הרס.פחד במקרה הפחות הרסני – הוא מנגנון הימנעות, לא מאפשר להיכשל ולא מאפשר להצליח. סוג של הרס.
יפה.מזכיר לי קצת את שירת ההאיקו של מצואו באשו.
תודה.זו מחמאה גדולה להשוות אותי לבאשו.
יפה…:)הפחד בבסיסו הוא אינסטיקנט בריא. חשוב. נורית אזהרה שכן אם לא היה היינו נפגעים יותר. אל לנו לבטל אותו. עם זאת הוא עשוי להפוך אובססיבי או לגרום לנו לאבד שליטה או את בהירות המחשבה. חשוב שנהיה מודעים לו ונעבוד לצידו ולא כנגדו. ההתנגדות לפחד מגבירה אותו למימדים אשיילתיים ומוציאה אותו מפרופורציה. כמו גם התנגדות לכאב – גם הוא נורת אזהרה. אם נתנגד לו הו יגבר ויהפוך לסבל, יש לקבל אותו כי הוא בצד שלנו ולא נגדנו, הוא לא הבעיה אלא מזהיר אותנו מהבעיה.. הקבלה והרכות מאפשרות..אהבתי את הקטע עם המשי
תודה רן