יש תאוריות רבות לגבי דרך קבלת ההחלטות, וכלים רבים לא פחות, החל מהטלת מטבע וכלה בתורת המשחקים. אפשר לקרוא על כך בספרים של דניאל כהנמן, דן אריאלי, חיים שפירא, יוסי יסעור ואחרים. ולכן אני לא מעוניין לדון במה שהם כתבו.
יש רק שלוש נקודות שאני רוצה לדבר עליהן:
1. לא חשוב מהי ההחלטה הסופית
2. חשוב להחליט רק ממניע חיובי
3. החיים עם תוצאות ההחלטה
אגב, אני כותב כאן רק על קבלת החלטות ולא על נושא תכנון עליו אכתוב בנפרד ובאופן קצת פחות שגרתי.
תוספת מאוחרת יותר – כתבתי רשומה על תכנון – כאן.
לא חשוב מה ההחלטה הסופית?
כן, זה ממש לא משנה. מה שחשוב הוא תהליך קבלת ההחלטה והמניע לקבלתה. העיקר זה לבחור באופן מודע ככל שאפשר.
החלטה היא בחירה.
חשוב להחליט רק ממניע חיובי
נדמה לי שזה די ברור באופן אינטואיטיבי, הרי כולנו מרגישים הרבה יותר טוב כשאנחנו בוחרים מתוך שמחה או אהבה ולא מתוך פחד.
השאלה שעולה היא איך אני יכול לבחור להימנע ממשהו שאני מפחד ממנו, נניח לנהוג בכביש מהיר, מבלי לפחד?
פשוט להשאר עם ההחלטה, רק להתחיל את הנימוק במילים "אני בוחר מתוך שמחה ואהבה – להישאר בבית ולא לצאת לכביש המהיר", אפשר אפילו לומר "אני בוחר מתוך רצון לשמור על בריאותי"
אפשר לבחור לסגור או לפתוח קו מוצרים כי מפחדים מ…, או אפשר להגיע לאותה החלטה מתוך שמחה, אהבה ורצון להתמקד או להתפתח.
על כך כתבתי באופן קצת מעורפל בספר שלי ואני מסביר עכשיו:
בַּחֲרוּ
מִקְּשָׁתוֹת הַעָצְמָה.
אֲזוֹרֵי הַדִּלְדּוּל
בַּפְּקַעַת
לֹא מִתְמַלְּאִים לְעוֹלָם,
רַק מַגְדִּילִים רָעָב.
לֹא בּוֹחֵר,
בּוֹחֵר שֶׁלֹּא,
בּוֹחֵר שֶׁכֵּן,
גָּדֵל.
קשתות העצמה הן נקודות החוזקה והשפע, מתוכן קל לי לומר "אני בוחר מתוך שמחה ואהבה…", אזורי הדלדול הן הפחדים והחוסרים, שבחירה מהם מובילה להתמכרות.
כאמור, כל שצריך הוא לשנות את הנימוק ולא את ההחלטה.
אנשים רבים משתמשים בביטויים כמו: לא חושב, לא רוצה, לא צריך ועוד.
אני חושב שעדיף להגיד: חושב שלא או רוצה שלא. זה הרבה יותר חזק ומדגיש את הבחירה שלי. ובכלל יותר מעניין לדבר עם מי שחושב מאשר מי שלא חושב. תחשבו על זה.
נקודה נוספת, הקשורה לקבלת החלטות, קשורה לרצון להפטר או להשיל הרגלים. אני יכול לזרוק רק מה ששלי, מה שבחרתי ושילמתי עליו. ולכן במקום לומר "אני זה לא הכעס" או וריאציות שונות של מטפלים שונים – אני מציע לבחור לכעוס, אר אחר-כך אפשר לבחור לא לכעוס.
החיים עם תוצאת ההחלטה
הדבר הקשה ביותר בהחלטה הוא הויתור על האפשרויות האחרות. רוברט פרוסט כבר כתב על זה ב the road not taken, הבאתי את התרגום הטוב ביותר שמצאתי.
כל איש מכירות לומד על דיסוננס, קוגניטיבי או אחר. הדרך הקלה להתגבר על שכזה היא קבלת החלטה, דרך בחירה מודעת שיש לה שני חלקים עקריים: בחירה מתוך עוצמה – נקודת השמחה והאהבה שלעיל. והלימה בין דרך הבחירה לבין הזהות העצמית שלי.
בחירה שכזו תאפשר לחיות עם תוצאות ההחלטה ללא תחושה של ויתור או פיספוס.
איזה כיף.
נורא מעניין אותי מאיזו נקודה נובעת ההחלטה על שיחרורו של גלעד שליט? עוצמה או פחד?
חשוב גם לדעת או לפחות להעריך את הנקודה ממנה החליטה עמותת אלמגור לגשת לבג"צ ולעתור כנגד העסקה. עוצמה או פחד?
נדמה לי שדי ברור מה התשובה לגבי שלל החלטות עסקיות שראינו מחברות כמו תנובה, רשתות השיווק ועסקים אחרים.
[…] נורא פשוט – מקדימים לומר לפני ההחלטה את המילים: אני בוחר מתוך שמחה ואהבה. כך אני יכול לבחור את מניע הנכון, ללא קשר להחלטה […]