מאות שנים לאחר מכן כתבו מלומדים עבודות על חשיבות קשירת חתול בעת תרגול מדיטציה.
סיפור זן, עממי
אני אוהב לשאול אנשים לסיבה של הבחירות שלהם. בעברית קלה – למה ככה?
מאוד מעניין אותי מה מפעיל את האנשים, ואני גם צריך חומר לבלוג.
לאחרונה שאלתי זאת לגבי אכילת מצות בפסח, מאה אחוז מהנשאלים ענו לי בסגנון: "למה לא. לא יקרה לי כלום אם שבוע בשנה אוכל מצות".
למה לא, זה קל. למה כן?
בתחומי חיים אחרים אני מקבל תשובות קצת שונות, ועדיין דומות – "ככה אבא/אמא/סבתא/.. עשו".
האומנם? שאלה חווה אלברשטיין, האומנם?
אני לא מערער על תוצאות הבחירה, התהליך הוא שמעניין אותי. ועליו אני כן נוטה להרהר.
בתחומים רבים ומשמעותיים לחיינו אנחנו לא מקבלים החלטות מודעות, אלא יורשים החלטות. או בניסוח קצת בוטה יותר: רובינו מקבלים החלטות כמו ילדים קטנים – מה שהמבוגרים אמרו.
יש לזה סיבה טובה – המוח שלנו.
המוח אוהב לחסוך באנרגיה ולכן הוא יוצר לעצמו תבניות מחשבתיות בהן ניתן להשתמש בקלות. אין צורך להפעיל את המוח שיענה על השאלה – מה נאכל היום?
פשוט נקנה ונחמם שניצל של מאמא עוף.
או, מה נאכל בארוחת שישי?
אהה, זה ברור – מה שאמא תמיד הכינה לנו.
וכך נוצרים אנשים שהם אוהדים של קבוצה מסוימת מבטן ולידה, וכאלה שתמיד יצביעו ליכוד, ואלו שנותנים לילדים ג'חנון בשבת – טעמי הילדות שלהם.
זה לא עוצר שם:
לעיתים קרובות, הסגנון הניהולי עובר בירושה.
ארגונים שמתפצלים שומרים על מערכות המחשב של ארגון האב.
מורים לאמנויות לחימה מקפידים מידי על כל מה שהמורה של המורה שלהם אמר.
אפשר למצוא צידוּק להמשכיות הזו ועדיין צריך להבין שאחת המשמעויות של ההחלטות שאנו מקבלים בירושה היא שגם חלק מהחוליים מגיעים איתן.
מקרי חוסר בריאות רבים עוברים בירושה לא בגלל גנטיקה, אלא עקב אימוץ תבניות החיים של אלו שחלו לפנינו, בעיקר תבניות של אכילה ותנועה. מקרי החולי האלו נמצאים גם בארגונים ובחברות אנושיות ולא רק באנשים עצמם.
היכן החשיבה על הדברים החדשים שאנו לומדים? איך מוהלים אותם בתבניות הישנות?
- איך המידע על נזקי המרגרינה משפיע על אכילת הג'חנון. והגלוטן מה?
- איך ידע חדש באימון גופני יכול לשנות אימונים של אמנויות עתיקות?
- איך טכנולוגיות חדשות יכולות להשפיע על החלטות של ארגונים צעירים יותר?
- מה המשמעות של אופי החיים המודרניים על מערכת לימוד המיומנויות לחיים, זו שתקועה בעקרונות המהפכה התעשייתית?
- עד מתי נחייה לאור הטראומות של סבא וסבתא שלנו?
- או לפי כללים שנוסחו בעולם אחר?
מה צריך לקרות בחיים שלך שיגרום לך לחשוב על ההחלטות השגרתיות?
אולי חשיבה בהירה לפני יכולה למנוע את האירוע שעלול לגרום לחשוב אחרי?
