אני זה לא המחשבות שלי

עכשיו הביטוי "אני מסוגל לכך", מקבל משמעות נוספת.

לא אדבר כרגע על הנעלמים הגדולים: מהי המתנה שבנו ואיך אפשר לממש אותה.

המשתנה המשפיע ביותר על היכולת שלי לחיות את הפוטנציאל שבי – את האני האמיתי – הוא המחשבות שלי על עצמי. הזהות שלי.
עץ חרוב לעולם יהיה עץ חרוב, גם הינשוף לא יהפוך לקוף. אין בהם את יכולת המחשבה "אני יכול להיות משהו אחר". לנו יש כאלו מחשבות.
בסופה של דרך וגם במהלכה, אדם הוא סך המעשים שעשה, סך ההשפעות שהשפיע על אחר, סך הערך שנתן לסובבים אותו.
והסכים הללו נובעים מסך מחשבותיו של אדם.

המילה סך משמעותה גם סכום וגם צעידה מתואמת. בדרך, כמובן.

לֹא בּוֹחֵר,
בּוֹחֵר שֶׁלֹּא,
בּוֹחֵר שֶׁכֵּן,
גָּדֵל.

כבר כתבתי על כך ברשומה על קבלת החלטות ואני רוצה להדגיש שוב.
אין באמת אפשרות לשחרר מחשבה לא טובה, לפני שבאמת בוחרים בה.
כך גם תחושות כמו הכעס, העצב, הכאב, העלבון, הפגיעה. אפילו סמפטומים פיזיים של כאב ניתן לשחרר בדרך הזו.
קודם לבחור ורק אחר כך לשחרר.

זו דרך פרקטית ומהירה, לאלו שאינם מורים רוחניים, לבחור את מחשבותיהם להיות מה שהם רוצים.

נחמן אמר: "אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך, ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות".
גם הקטעים של השמחה שלו חזקים.