אופציות זה לפחדנים

בכמה שיחות, בזמן האחרון, יצא לי לשמוע את הביטוי "כדאי לשמור את כל האופציות פתוחות".
במקרה אחד, למשל, אדם המחפש עבודה קיבל עצה מחבר שלו שכדאי שמספר משרדים יגידו לו כן ואז הוא יוכל לבחור בין כולם.
מקרים אחרים קשורים לבחירה בין ספקים שונים לפרויקט, בחירה בין פלחי שוק שונים, בחירה בתחומי לימוד ואפילו אימון במספר סוגים של אמנויות לחימה.
אהה, וזה נכון גם לקטע האירני.אנשים אוהבים לשמור את כל האופציות פתוחות. זו טעות.כתבתי קצת על קבלת החלטות ועל חוסר היכולת לוותר על האפשרויות האחרות.
יש שתי סיבות למה כדאי לא לשמור על כל האופציות פתוחות:
1. משך הזמן הדרוש להחלטה
2. אופטימיזציה של השקעת משאבים

חוק היק-היימן מדבר על משך הזמן הדרוש להחלטה כפונקציה של כמות האפשרויות. לעיתים אין לנו את כל הזמן שבעולם לצורך קבלת ההחלטה. לעיתים קרובות מאוד.
זה נכון במיוחד בעיתות חירום.

אין לנו משאבים, כבני אדם וכארגונים, את כל המשאבים האפשריים לחקור את כל האפשרויות עד תומן לצורך קבלת החלטה מושכלת.
אי אפשר באמת לדעת באיזה משרד יהיה הכי טוב לעבוד לאורך זמן.
אי אפשר לדעת, באמת, איזה מערכת מידע ואיזה ספק יתנו את הפתרון הטוב, לאורך זמן.
וגם אי אפשר לדעת באמת מהו הפתרון הנכון ביותר לסכסוך. להתעקש או לוותר.

הדרך הנכונה היא לקבוע מראש את אמות המידה להחלטה.
אמות מידה אלו קשורת באופן ישיר לזהות העצמית שלנו ולשאלה מה באמת חשוב ומשמעותי לנו. זהו.

ברגע בו מגיעים לאפשרות המתאימה – בינגו. לא צריך לחפש יותר.
גם אם זה אולם החתונות הראשון שאותו ראינו, ממש לא צריך לראות עוד. זה, אגב, בדיוק מה שטענתי לפני החתונה שלי. היא לא קיבלה את דעתי ולאחר סיבוב ארוך, חזרנו לאותו מקום בדיוק.

ככה גם בחיפוש עבודה או פניה ללקוחות, קודם נגדיר מה חשוב ומתאים לנו באמת. לאחר מכן, אפשר להפרד לשלום מכל מה שלא עונה לאמות המידה שהוגדרו. יש הקוראים לזה מיתוג, בידול או פשוט מיקוד.

מה הבעיה הגדולה בויתור על שלל אפשרויות ומיקוד רק במספר מצומצם?

נדמה לי שגם כאן זה קשור לזהות העצמית.
אפשרויות הבחירה הן חלק מהזהות שלי, ומכאן שויתור על אפשרות זה כמו ויתור על חלק מהזהות.
ויתור שכה משמעותו איום. ולכן השארת כל האופציות פתוחות זה לאלו הפוחדים.

אני מציע נקודת מבט שונה, האומרת שהחלטה מהירה ומיקוד משאבים הם אולי החשובים ביותר לצורך קיום של הזהות שלנו.
——–
כמה הבהרות לאחר תגובות שקיבלתי:

1. מי מאיתנו ששמע את המשפט הבא: קודם תגמור את הלימודים ואח"כ תחליט אם לעבוד במקצוע או לא.
   יודע שלעיתים גם אופציה אחת היא יותר מידי.
2. הנקודה המרכזית היא מה המניע – פחד או אהבה.
   תחושת הכיווץ בגוף והחרא בלב – פחד
   או, תחושת הרווחה, ההתרחבות והשימחה